לייעוץ ראשוני עם עו”ד אודי דנהירש השאירו פרטים:
הסכם מייסדים נערך כאשר המייסדים מחליטים על הקמת תאגיד מסוים ורוצים לקבוע ביניהם את כל ההסכמות והתנאים הנדרשים בו. במסגרת הסכם כזה עורכים מסמכים רבים, מבצעים רישומים במוסדות הממשלתיים הנדרשים ואצל גורמים אחרים.
ביניהם מס ערך מוסף, מס הכנסה, ביטוח לאומי וכדומה. בנוסף, יש צורך להוציא תעודת התאגדות. ניתן להקים תאגידים שונים ביניהם חברה בע”מ, שותפויות וכדומה. בחברה בע”מ יהיו אלה בעלי המניות, ואילו בשותפויות שמות השותפים. שותפויות יכולות לכלול החל מ 2 שותפים ועד מספר רב יותר.
לייעוץ ראשוני עם עו”ד אודי דנהירש השאירו פרטים:
הסכם מייסדים חייב להיערך על פי הוראות החוק. הוא למעשה מסמך משפטי מחייב אשר נדרש במצבים שונים. חשיבותו בכך שהוא מסדיר את מערכת היחסים שבין היזמים לבין עצמם ובינם לחברה המוקמת. בהסכם יוכנסו פרטים ואלמנטים עליהם הוסכמו בין השותפים לאחר תאום הציפיות שהם עשו ביניהם. בשלב של ההקמה השותפים חייבים להביע בצורה חדה את מחשבותיהם ורצונותיהם. הוא חייב להיערך על ידי עורך דין לענייני חוזים המתמחה בתחום ואשר הינו בעל ניסיון מצטבר בו.
יש צורך להחליט על מבנה ההון של החברה ואופן חלוקת המניות. על השקעות היזמים בה ואופיים. (ניתן להשקיע כסף ולקבל מניות או לתת הלוואת בעלים). סעיף אחר הינו חלוקת האחריות בין היזמים כולל תפקידים, שכר ותנאי העסקה. סעיף אחר מדבר על אופן קבלת ההחלטות בחברה ובין היתר: באסיפה הכללית, בדירקטוריון ובהנהלה עצמה. הוא יכלול גם קביעת מטרות ויעדים מבחינת גיוסי הון כולל קביעת סכומים נדרשים, מועדי גיוס ועוד. סעיף אחר מדבר על אופן עזיבת מי מהמייסדים – בין אם מיוזמתו או ביוזמת השותפים. הסכם טוב הוא כזה המאפשר למיזם לצאת לדרך ולהתנהל היטב ללא מתחים מיותרים על מנת שיצליח ויביא רווחים לבעליו.
הקמת עסק חדש בין שני שותפים או יותר מחייבת הסכמות בסיסיות ועקרוניות ביניהם. התהליך מתחיל במשא ומתן המוביל להסכמות בעל פה וחייב להסתיים בהסכם כתוב מפורט שאמור להיעשות על ידי עורך דין עסקי בעל מוניטין המתמצא בתחום לעומק. הסכם כזה קרוי הסכם מייסדים והוא יכול להיערך עבור שותפויות בנות 2 חברים או יותר, או עבור חברות בהם בעלי המניות הנרשמים הם, למעשה, המייסדים. אלו הם שני התאגידים עבורם מכינים את ההסכם החייב להיות ערוך גם בהתאם לחוקי המדינה.
כל הסכם כזה הינו מורכב וכולל מסמכים רבים ונספחים נדרשים. לאחר החתימה עליו יש צורך לרשום אותו ברשויות מס ערך מוסף, ביטוח לאומי, רשות המיסים ועוד, וכמובן, במשרד המשפטים ומוסדות אחרים אם הדבר נדרש מבחינת החוק. לאחר החתימה עליו מודים החותמים על הסכמתם לתוכנו והדבר מחייב אותם. צריך להדגיש, כי מדובר במסמך משפטי אשר ניתן לתקוף אותו בבתי משפט, ולכן, חשיבות ניסוחו וחשיבות עריכתו על פי חוקי המדינה. משום כך, גם המשימות הללו מוטלות על עורכי דין המכירים את החוקים היטב.
במקרה של חברה, יש צורך להחליט על מבנה ההון שלה ואופן חלוקת המניות בין השותפים. בנוסף, על אופי ההשקעות היכולות להיות תמורת קבלת מניות ו/או הלוואת בעלים. סעיף אחר קובע את חלוקת האחריות בין היזמים כולל תפקידים, שכר ותנאי העסקה. אחר את שיטת ההתנהלות וקבלת ההחלטות בחברה על ידי האסיפה הכללית, התכנסות הדירקטוריון או, כמובן, בהנהלה עצמה. בחוזה יכללו גם קביעת מטרות ויעדים כול גיוס כספים, תנאי עזיבת מי מהמייסדים מיוזמתו או ביוזמת השותפים. הסכם שותפות טוב הוא כזה המאפשר למיזם התחלה חדשה וחלקה נטולת מתחים, וכזה, שיתרום להצלחתו ולרווחים עתידיים למקימיו.
לייעוץ ראשוני עם עו”ד אודי דנהירש השאירו פרטים:
הסכם מייסדים נערך כאשר המייסדים מחליטים על הקמת תאגיד מסוים ורוצים לקבוע ביניהם את כל ההסכמות והתנאים הנדרשים בו. במסגרת הסכם כזה עורכים מסמכים רבים, מבצעים רישומים במוסדות הממשלתיים הנדרשים ואצל גורמים אחרים. ביניהם מס ערך מוסף, מס הכנסה, ביטוח לאומי וכדומה. בנוסף, יש צורך להוציא תעודת התאגדות. ניתן להקים תאגידים שונים ביניהם חברה בע”מ, שותפויות וכדומה. בחברה בע”מ יהיו אלה בעלי המניות, ואילו בשותפויות שמות השותפים. שותפויות יכולות לכלול החל מ 2 שותפים ועד מספר רב יותר.
הסכם מייסדים חייב להיערך על פי הוראות החוק. הוא למעשה מסמך משפטי מחייב אשר נדרש במצבים שונים. חשיבותו בכך שהוא מסדיר את מערכת היחסים שבין היזמים לבין עצמם ובינם לחברה המוקמת. בהסכם יוכנסו פרטים ואלמנטים עליהם הוסכמו בין השותפים לאחר תאום הציפיות שהם עשו ביניהם. בשלב של ההקמה השותפים חייבים להביע בצורה חדה את מחשבותיהם ורצונותיהם. הוא חייב להיערך על ידי עורך דין לענייני חוזים המתמחה בתחום ואשר הינו בעל ניסיון מצטבר בו.
יש צורך להחליט על מבנה ההון של החברה ואופן חלוקת המניות. על השקעות היזמים בה ואופיים. (ניתן להשקיע כסף ולקבל מניות או לתת הלוואת בעלים). סעיף אחר הינו חלוקת האחריות בין היזמים כולל תפקידים, שכר ותנאי העסקה. סעיף אחר מדבר על אופן קבלת ההחלטות בחברה ובין היתר: באסיפה הכללית, בדירקטוריון ובהנהלה עצמה. הוא יכלול גם קביעת מטרות ויעדים מבחינת גיוסי הון כולל קביעת סכומים נדרשים, מועדי גיוס ועוד. סעיף אחר מדבר על אופן עזיבת מי מהמייסדים – בין אם מיוזמתו או ביוזמת השותפים. הסכם טוב הוא כזה המאפשר למיזם לצאת לדרך ולהתנהל היטב ללא מתחים מיותרים על מנת שיצליח ויביא רווחים לבעליו.
הקמת עסק חדש בין שני שותפים או יותר מחייבת הסכמות בסיסיות ועקרוניות ביניהם. התהליך מתחיל במשא ומתן המוביל להסכמות בעל פה וחייב להסתיים בהסכם כתוב מפורט שאמור להיעשות על ידי עורך דין עסקי בעל מוניטין המתמצא בתחום לעומק. הסכם כזה קרוי הסכם מייסדים והוא יכול להיערך עבור שותפויות בנות 2 חברים או יותר, או עבור חברות בהם בעלי המניות הנרשמים הם, למעשה, המייסדים. אלו הם שני התאגידים עבורם מכינים את ההסכם החייב להיות ערוך גם בהתאם לחוקי המדינה.
כל הסכם כזה הינו מורכב וכולל מסמכים רבים ונספחים נדרשים. לאחר החתימה עליו יש צורך לרשום אותו ברשויות מס ערך מוסף, ביטוח לאומי, רשות המיסים ועוד, וכמובן, במשרד המשפטים ומוסדות אחרים אם הדבר נדרש מבחינת החוק. לאחר החתימה עליו מודים החותמים על הסכמתם לתוכנו והדבר מחייב אותם. צריך להדגיש, כי מדובר במסמך משפטי אשר ניתן לתקוף אותו בבתי משפט, ולכן, חשיבות ניסוחו וחשיבות עריכתו על פי חוקי המדינה. משום כך, גם המשימות הללו מוטלות על עורכי דין המכירים את החוקים היטב.
לייעוץ ראשוני עם עו”ד אודי דנהירש השאירו פרטים:
במקרה של חברה, יש צורך להחליט על מבנה ההון שלה ואופן חלוקת המניות בין השותפים. בנוסף, על אופי ההשקעות היכולות להיות תמורת קבלת מניות ו/או הלוואת בעלים. סעיף אחר קובע את חלוקת האחריות בין היזמים כולל תפקידים, שכר ותנאי העסקה. אחר את שיטת ההתנהלות וקבלת ההחלטות בחברה על ידי האסיפה הכללית, התכנסות הדירקטוריון או, כמובן, בהנהלה עצמה. בחוזה יכללו גם קביעת מטרות ויעדים כול גיוס כספים, תנאי עזיבת מי מהמייסדים מיוזמתו או ביוזמת השותפים. הסכם שותפות טוב הוא כזה המאפשר למיזם התחלה חדשה וחלקה נטולת מתחים, וכזה, שיתרום להצלחתו ולרווחים עתידיים למקימיו.
ראש משרד "דנהירש ושות' ובעל התמחות ייחודית בתחום הזכיינות.
עו"ד אודי דנהירש סיים את לימודיו בשנת 1997, חבר לשכת עורכי הדין בישראל, מכהן כנשיא האיגוד הישראלי למסחר אלקטרוני (ע.ר) והנו בעל ניסיון רב בתחום הקמעונאות והזכיינות בארץ ובחול, הן בצד המשפטי והן בצד היזמי.
